Post-Grunge
פוסט-גראנג' מתייחס לגל הלהקות שהופיע מיד אחרי שהגראנג' של סיאטל הפך למיינסטרים. ההבדל העיקרי ביניהם הוא ההשפעה של אותן להקות מהרוק האלטרנטיבי המחתרתי של שנות ה-80, הפוסט-גראנג' הפך את הגראנג' לסגנון פופולארי, יותר מודע לעצמו, בעצם לרוק כבד יותר ורציני. להקות הפוסט-גראנג' חיקו את הסאונד והסטייל של הגראנג' אבל לא בהכרח את אותן אידיאות של אותן להקות.
לאחר שנפטרו מהכעס, בראייה מפוכחת יותר, ראו בסאונד של הגראנג' כלגיטימציה אומנותית. אותן להקות ראו בצורה רצינית ומאוד מודעת לעצמה את המשמעות של הדברים ולכן ראו את הבחירה בגראנג' כסוג של אמירה.
הפוסט-גראנג' היה נוסחה לסאונד בוגר יותר ואישי יותר שיהפוך למיינסטרים להמשך שנות ה-90. למרות השורשים של הגראנג', הפוסט גראנג' היה לסגנון מאוד מסחרי שיצא דרך לייבלים גדולים וסאונד הגיטרות שלהם זכה לליטוש והפקה שהיו מיועדות למיחזור ברדיו. בכל זאת, עד כמה שאותן להקות נשמעות דומה אחת לשניה, הן אינן זהות. אותן להקות היו מושפעות מעוד סגנונות שעיצבו אותן:
ג'אנגל פופ, פאנק פופ, תחיית הסקא, מטאל אלטרנטיבי או רוק קלאסי.
בנוסף, כמה להקות מוזרות בחרו לאמץ גישה הומוריסטית לסגנון ולהופעה שלהן בניגוד לטון המלנכולי ששלט בלהקות הגראנג' עד אותה תקופה.
הפוסט-גראנג' הצליח לפרוץ מהר אחרי הגראנג' ויצאו ממנו להקות כמו:
Bush ו- Candlebox שהפכו להצלחה מסחרית כמה שנים בודדות לאחר שנירוונה הייתה בפסגת ראשי המצעדים בתחילת 92'. אחרי שתקופת הגראנג' חלפה ולהקות הפוסט-גראנג' עלו, חלקם הצליחו לשמור על הפופולאריות שלהם מאלבום לאלבום בעוד אחרים פרצו בלהיטים בודדים ונעלמו באמצע שנות ה-90.
כשהגיעו שנות ה-2000, פוסט גראנג' עדיין היה סגנון פופולארי ולהקות כמו:
Creed ו- Matchbox 20 היו 2 מהלהקות המוכרות והמצליחות בארה"ב.