מניפסט הקואופרטיב
דברי פתיחה הם לא הצד החזק שלי, אז אשתדל כמה שיותר לא לפשל.
אתם בטח שואלים את עצמכם, מה לעזאזל זה הקואופרטיב הזה?! איך לעזאזל הוא אמור לעזור לי בחיים?
אם הייתי מנסה להגדיר אותו בכמה מילים, הייתי אומר שהוא סוג של מגזין מוזיקלי שמנסה לתת הצצה מרתקת אל סצינת המוזיקה האלטרנטיבית בארץ ותוך כדי מנסה לדחוף אנשים ליצור ולהתאגד ביחד.
"אבל מה הטעם להתאגד? למי זה טוב?"
השאיפה הגדולה שלי או החלום או החזון או איך שלא תרצו לקרוא לזה, הוא לקרב בין אנשים שונים ששמים את האהבה שלהם למוזיקה כחלק חשוב בחייהם. לקרב בין מוזיקאים שנואשים למצוא שותפים למסעות מוזיקליים חדשים ובכלל מקום לאנשים שמחפשים צליל חדש שעוד לא שמעו לפני.
"ואיך אני נכנס לתמונה?"
פשוט מאוד, ברגע שאתה בוחר להיות חלק מהקואופרטיב אתה מוזמן לשלוח מאמרים לאתר (עם זיקה למוזיקה, אומנות, פילוסופיה וכל דבר אחר פרוע ככל שיהיה ויעניין את שאר העולם). הקואופרטיב לא פתוח רק לכותבים, גם צלמים, ציירים, משוררים ומאלפי אריות מוזמנים לחלוק חוויות, רעיונות ורשמים.
יש המון קבוצות וקומונות ברחבי האינטרנט שמנסות לאחד בין אנשים עם טעם "אקלקטי" משותף, אבל מעבר לידיעה שיש עוד 50 אנשים בפייסבוק שחולקים איתי אהבה ללהקת פוסט-רוק ניו זילנדית איזוטרית לא תהפוך אותי לבן אדם מאושר יותר (אולי טיפה). לעומת זאת, הקואופרטיב ינסה מתישהו בהמשך הדרך להפוך את החיבור הווירטואלי למשהו ריאלי בעולם האמיתי. אם דרך חיבור בין נגנים עם אותו טעם אקלקטי שונה ואם חיבור בין אנשים שלא מוצאים שותפים להופעה היום בערב.
זהו, מקווה ששמרתי על הפוסט הראשון קצר ואינפורמטיבי, בלי יותר מדי חפירות.
אני אשתדל לפרסם פה כמה שיותר ביקורות מוזיקה כדי לתת דחיפה, אשמח לקבל מכם פידבק כלשהו ולדעת איך אתם חושבים שאפשר לשפר את הקואופרטיב. בקרוב גם יתווסף פרויקט סיגנונות שאמור לסקור את התפתחות הסגנונות האלטרנטיביים השונים בין האינדסטריאל דרך השוגייז ופוסט רוק.
מיקי.